המאה של הנשים

המאה ה-19 הייתה המאה האירופאית, המאה ה-20 הייתה המאה האמריקאית, והמאה ה-21 יכולה להיות המאה של הנשים.
מסקנה זו נובעת ממספר גורמים: הטבע של הכלכלה הגלובלית, ,תכונותיהן של נשים והדרישות להתפתחות עולמית .

אופי הכלכלה הגלובלית

הכלכלה הגלובלית מאופיינת בעליה מתמדת בקצב השינוי. זוהי מציאות המתגמלת גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה. זוהי מציאות המתגמלת יכולת ללמוד מיומנויות חדשות ודרכים חדשות לעשות דברים, אך בעיקר יכולת רב משימתיתMulti-tasking)). מציאות זו של השינויים הבלתי פוסקים קיצרה לאין שיעור את אורך החיים של עסקים.

אורך החיים של חברת "Fortune 500" מצליחה (500 החברות הגדולות בעולם) היא 40 שנה או כמחצית מחיי אדם (Bonucci). שליש מחברות ה-"Fortune 500" שנרשמו ב- 1970 נעלמו עד 1983(Merry and Daniels). לחברות אמריקאיות קטנות יש חיי מדף קצרים אף יותר: 98% מהחברות נעלמות תוך 11 שנים מהיווסדותן; 70% תוך 8 שנים מהיווסדותן ו 50% תוך 4 שנים  מהיווסדותן. (Daniels) אורך החיים הממוצע של כל החברות ביפן ובאירופה הוא קצת יותר מ-12 שנים. (Bonucci and Daniels)

כל זה משקף את השינוי המתהווה באופי התעסוקה. ב- 1820, על פי נתונים של מחלקת המסחר של ארה"ב, כ- 80% מהאמריקאים התפרנסו מחקלאות בעוד שהיום המספר נאמד בפחות מ 2%. ב- 1947, על פי נתונים של ה"Federal Reserve Bank”  בשיקגו, כ 35% מכוח העבודה האמריקאי הועסק בחרושת  Economist)). כיום, המספר נע בין 12% ל 14%(Economist and Fortune). בין השנים 1995 ו- 2002, 20 מהכלכלות הגדולות בעולם איבדו 22 מיליון מקומות עבודה בתעשייה. מתוכם אמריקה איבדה כ- 2 מיליון מקומות עבודה בתעשייה, וסין (המקום אשר אליו מקומות העבודה האלו אמורים להגיע) איבדה 15 מיליון מקומות עבודה בחרושת.

למרות הצמצום בכוח העבודה התעשייתי באמריקה, התפוקה הכוללת מענף זה עלתה  ב- 50% מאז 1992Economist)). לכן המשך השגשוג אינו תלוי בשימור מקומות עבודה בתעשייה, אלה בהחלפתן בשירותים יעילים ומגוונים. עבודות אלו בדרך כלל משתלמות ומעניינות יותר מאשר עבודה בשדה או על פס ייצור, וכפי שנראה בהמשך, מאפשרות יותר הזדמנויות לנשים.

ליחידות כלכליות קטנות יתרון בגמישות ובמהירות. כיום יש חברה על כל שבעה עובדים בארה"ב, ורב רובן של החברות מעסיקות חמישה עובדים או פחות.  כ- 70% מכל העסקים החדשים בארה"ב פועלים מתוך הבית, כאשר בנוסף לבעל העסק, מועסקים אולי עוד עובד או שניים ( עמוד Pink,40).

מגמות עכשוויות מצביעות על כך שבעשר עד החמש עשר שנים הקרובות, תהיה חברה אחת על כל שלושה עובדים. כ-  90% ממקומות העבודה החדשות בשוק נוצרים על ידי חברות של פחות מעשרים עובדים. רובן מציעות משרות חלקיות או זמניות, ואינן משלמות משכורת גלובלית (עמוד Pink, 39). מגמות אלה ניכרות כבר באזורים אחרים בעולם, כולל בישראל.

כל זאת שינה באופן משמעותי את הדרך בה אנו מתפרנסים. המאה ה-20 תהיה המאה הראשונה והאחרונה בתולדות האנושות בה רוב האנשים היו שכירים. עד העשורים האחרונים של המאה ה-19, רוב האנשים היו עצמאיים:  חקלאים, בעלי מלאכה, חנוונים, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה. עד אמצע המאה ה-21 רוב האנשים שוב יהיו עצמאיים.

התפתחות זו מתרחשת במהירות רבה. ב- 1998 22% מכלל האמריקאים היו עצמאיים. בשנת 2000 נתון זה עלה ל- 26% (עמוד Pink 34). שנת 1955 בארה"ב הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של התעסוקה. זו הייתה השנה הראשונה בה יותר אנשים היו מועסקים בשירותים ומסחר מאשר בייצור בסיסי (חקלאות ותעשייה). מתישהו, בסביבות 2030, תתרחש נקודת מפנה דומה, ורוב האוכלוסייה תהיה, שוב, עצמאית.

חדשנות טכנולוגית מואצת יחד עם ירידה באורך החיים של חברות, יצרה מצב בו מידי יום, מקצועות ועיסוקים נוצרים ונעלמים. ההערכה היא ש- 80% מבוגרי האוניברסיטות אינם עוסקים בתחום בו הם למדו. צעירים הנכנסים לשוק העבודה היום יכולים לצפות ל 5-7 שינויי קריירה במהלך חייהם ול- 15-20 מקומות עבודה. שוק העבודה המתפתח יתגמל תכונות כגון: גמישות, היכולת לרכוש מיומנויות, ורב משימתיות.

למספר הולך וגדל של אנשים יש תלקיט של 5 או 6 עיסוקים המביאים פרנסה, והם מתחלפים כל הזמן. ייתכן ו"עובד התלקיט" הוא המעמד המתרחב במהירות הגדולה ביותר בשוק העבודה. לעובדים אלה חייב להיות גמישות והיכולות לפעול בצורה רב משימתית.

מקומן של נשים במציאות הכלכלית החדשה

מה לכל זה ולנשים? נראה שנשים הן בעלות יכולת הסתגלות גבוהה יותר מגברים לסביבה המתהווה הזו. כלכלות מודרניות בכלל, וחברות קטנות בפרט, דורשות יכולת רב משימתית ותפקוד תחת לחץ. בנוסף, שירותים מסוג זה או אחר מהווים מעל 70% מהתל"ג של רוב המדינות המפותחות. ראיות אנקדוטיות מצביעות על כך כי לנשים יש יכולת רב משימתית ותפקוד תחת לחץ גבוהה משל גברים (Primedia and Sokei). מחקרים אקדמיים הם קצת יותר שנויים במחלוקת, אך ישנם מספר מחקרים התומכים בטענה שנשים אכן בעלות יכולת גבוהה יותר מאשר גברים ברב משימתיות ובתפקוד תחת לחץ (Flora). נראה שגם תיאוריות אבולוציוניות תומכות בטענה. מאות ואלפי שנים של אבולוציה אנושית בחברה של צייד-לקט תגמלה את יכולות ההישרדות הממוקדת של הגברים הצדים ואת היכולת הרב משימתית של הנשים שהיו צריכות לעשות את כל היתר. בעוד הגבר יצא לצוד, האישה היניקה, בישלה, טיפלה בילדים ובזקנים וניקתה את סביבת המחנה – הכול, פחות או יותר, בעת ובעונה אחת.

הכלכלה המודרנית, המתבססת על שירותים, מעדיפה נשים מהסיבה הפשוטה שנשים הותנו במהלך מאות ואלפי שנות אבולוציה לתת שירותים, בעוד גברים הותנו לקבל שירותים. ד"ר דוב ינאי, ממכון אדם בישראל, חלק את שוק העבודה לארבע קטגוריות: היי-טק(High-tech), לאו-טק((Low-tech, לא-טקNo-tech)) ו"מותק". "מותק" מתייחס לשירותים אישיים שמטרתם לספק לנו הנאה.

היי-טק נמצא תחת אור הזרקורים, מכוון שזהו תחום דרמטי, מרגש ובעל השפעה כלכלית, חברתית ותרבותית עמוקה. אך האמת היא, שהוא מייצר יחסית מעט מקומות עבודה. רוב התעסוקה נמצאת בתחום השירותים: לא-טק ו"מותק".

מלונאות ואירוח היא דוגמא מצוינת ל"מותק". תיירות היא תעשיית הייצוא והמעסיקה הגדולה ביותר בעולם. היא מייצגת מעל ל-  10% מכוח העבודה הגלובלי, מעל ל-10% מהתל"ג הגלובלי, וכ- 11% מהוצאות הצרכנים הגלובלית (עמוד Naisbitt 132). תיירות ונפט הם מקורות ההכנסה של מטבע חוץ הגדולים ביותר בעולם המתפתח (עמוד Naisbitt 170). תיירות מאפשרת לנשים ממדינות מתפתחות הזדמנויות תעסוקתיות רבות בכלכלת הכסף(money economy) , וכך תורמת בעקיפין לשיפור מעמד האישה במדינות אלו. נשים חולשות על  ענפים נוספים של "מותק": טיפול ברפואה אלטרנטיבית, קוסמטיקה, קייטרינג, שירותי סיעוד וכדומה. כל זאת הביא לשינוי קיצוני בהשפעתן של נשים על הכלכלה.    

להלן נתונים סטטיסטים ממשרד העבודה האמריקאי:

• מ- 1987 עד 1999 , מספר בתי העסק בבעלות נשים יותר מהכפיל את עצמו בארה"ב.
• כ- 40% מכלל העסקים בארה"ב הם בבעלות של נשים.
• עסקים המנוהלים ע"י נשים מעסיקים 27.5 מיליון עובדים ומייצרים מכירות שנתיות בהיקף של   3.6 טריליון דולר.
• נשים מקימות עסקים בשיעור כפול מכל היוזמות העסקיות.
• יותר מ- 60% מכלל העסקים בבעלותן של נשים, ממוקמים בבית.

ישנן התפתחויות נוספות שהטו את המטוטלת לכוון הנשים, למשל: הטכנולוגיה המודרנית מסמיכה נשים להשתוות לגברים. כוח פיזי הוא חסר משמעות בחברה פוסט-תעשייתית. הגורמים הקובעים הם: שכל, משמעת, גמישות ודמיון.

לנשים יכולה להיות השפעה רצינית על הפיתוח העולמית. נשים הן החוליה האסטרטגית הראשית לפיתוח העולמית ולצמצום הפער בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות.

החוליהjoint) ) היא מונח צבאי בו השתמש B.F Liddell Hart  התאורטיקן הצבאי הבריטי המפורסם. המונח מתייחס לנקודה אשר באם תותקף, תפיק את מירב התועלת במינימום מאמץ (עמוד 99).

יכול מאוד להיות ששחרור וחינוך נשים יהווה את החוליה האסטרטגית הראשית של מדיניות הפיתוח הגלובלית. Lawrence Summers, שר האוצר לשעבר של ארה"ב כתב מאמר מפורט בכתב העט Scientific American, בו הוא מוכיח את ההשערה באמצעות טיעונים כלכליים (לא פמיניסטים) בלבד. הוא כותב "חינוך בנות יכול להניב תשואה גדולה יותר מכל השקעה זמינה אחרת בעולם המתפתח...(אפילו יותר מאשר) יצור כוח".

ההקשר התרבותי של הסטטוס של נשים הנו אפילו יותר מרכזי מהניתוח הכמותי שלSummers  ביחס להתפתחות גלובלית ולהפחתת העוני. הדוח האחרון של האו"ם בנושא התפתחות אנושית בעולם הערבי (שנאסף ע"י בעלי מקצוע ערביים הגרים במערב) מתייחס לסטטוס הנמוך של נשים ערביות כעל הסיבה העיקרית לכך שמדינות ערביות מפגרות מאחורי יתר העולם.

הם כותבים "אין חברה היכולה להשיג מצב של בריאות והתפתחות אנושית, או להתחרות בעולם גלובלי אם מחצית מאוכלוסייתה נמצאה בשוליים או נטול סמכויות". הארה זו היא אמת אוניברסלית הרלוונטית לעולם כולו.

ישנן תיאוריות מרקסיסטיות וקפיטליסטיות המסבירות את הפיגור של העולם המתפתח. המרקסיסטים מאשימים את האימפריליזם הכלכלי של הקפיטליזם הגלובלי. הקפיטליסטים מאשימים שחיתות, אי יכולת ותכנון חברתי אוטופי מקומית. ניתן למצוא גיבוי לשתי התיאוריות , אך נראה שלתיאוריה הפמיניסטית יש הסבר חזק יותר. באירופה של המאה ה-19 נאמר כי אפשר היה למדוד את רמתה של מדינה ע"י בחינת יחסה ליהודים. במאה ה-21 רמתה של מדינה אפשר למדוד ע"י בחינת יחסה לנשים.

ביבליוגרפיה

Bonnuci, Tanya Sammut at www.refresher.com/eternity

Colvin, Geoffrey. “Worrying About Jobs Isn’t Productive” Fortune Magazine. Nov. 10, 2003

Daniels, Barrington at www.lifeworkassociates.co.uk

Floro, Maria Sagrario “Whose Work and Whose Leisure? Time Use and Overlapping Activities of Men and Women” at http://www.ifpri.org/themes/mp17/gender/news5-2/news52e.htm

Liddell Hart, B.H. Strategy, Signet, New American Library. New York 1974

Merry, Uri at

 www.learning-org.com/98.04/0158.html

Naisbitt, John. Global Paradox. New York, Avon Books, 1995

Pink, Daniel H. Free Agent Nation. New York, Warner Books, 2001

Primedia Business Magazine Website

http://rermag.com/ar/equipment_rivets_roses/

Sokei, Debbie at Pacific Business News Website http://pacific.bizjournals.com/pacific/stories/2003/08/25/story4.html?

Summers, Lawrence “The Most Influential Investment”, Scientific American, August 1992

“The Misery of Manufacturing” The Economist. Sept. 27, 2003, pgs 25-26

Women in Business at: http://www.dol.gov/asp/programs/history/herman/reports/futurework/report/chapter4/box4-3_text.htm