בעד יזמים קטנים

יזמים קטנים הם בשנים האחרונות המניע העיקרי ליצירת מקומות עבודה ברוב הארצות המתפתחות. לכן, הדרך הטובה ביותר ליצירת מקומות עבודה היא ליצור את התנאים אשר יאפשרו לאזרחים רבים ככל האפשר ליצור לעצמם מקומות עבודה.

אולם המדיניות של הביטוח הלאומי בקשר לדמי אבטלה מרתיעה יזמות אישית. היא מרתיעה אנשים מלנסות ליצור לעצמם מקומות עבודה, או אפילו למצוא עבודה חלקית או זמנית (שיכולה במשך הזמן להפוך להיות עבודה במשרה מלאה). יש איסור מוחלט על מקבלי דמי אבטלה להיות מועסקים בכל עבודה שמכניסה הכנסה כלשהי.

אם עובד מנסה את מזלו כעצמאי, או אפילו מסכים לעבוד בעבודה חלקית או זמנית, הוא משולל זכויות בעיני הביטוח הלאומי. עובר זמן רב לפני שעסק חדש מוליד הכנסה אישית. עבודה חלקית אינה יכולה לתת הכנסה מלאה.

אנשים רבים נרתעים מלקחת סיכון ומעדיפים להישאר מובטלים (או לחילופין תקועים בעבודה שאינה לרוחם).

מדיניות מס הכנסה ומס ערך מוסף מרתיעות גם הן. מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי הם השותפים של כל יזם למן הרגע הראשון שהוא פותח את העסק. יחד הם לוקחים בערך 50% מכל הכנסה ברוטו, שמצליח היזם ליצור.

כאשר הם נוהגים כך, הם שוללים מהיזם את ההכנסה האישית שהוא זקוק לה כדי לקיים את משפחתו. כן נשלל ממנו ההון הדרוש לפיתוח העסק כדי להביאו רווחי.

מדיניות כזו גוזלת זמן רב וטיפול - ברשויות המס, רואה החשבון וניהול הספרים, זמן שהיה עדיף להשקיע בפיתוח המוצר או השרות. אין זה פלא, איפוא, שרבבות יזמים פוטנציאלים נרתעים אפילו מלנסות את מזלם. כדי לשנות את המדיניות הקיימת וליצור מדיניות שכל כוונתה תהיה ליצור מקומות עבודה חדשים ציך לנקוט במספר צעדים:

פטור למשך שנתיים מכל מיסוי שהוא - מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי - לכל יזם עסקי מתחיל אם הוא מובטל ואם לאו.

אופציה להמשך קבלת דמי אבטלה לכל יזם מובטל (כהכנסה עד אשר יוכל אותו יזם לפרנס את עצמו), ואפשרות לשמור על אופציה כזו למשך תקופה של שלוש שנים מבלי לאבד את זכויותיו.

ליצור מערכת פיצויים לאלה שעוזבים את עבודתם באופן וולונטרי כדי לנסות את מזלם ביזמות.

זו הקלה במיסוי בצד השני של הספקטרום: הקלה ליזם בתחתית הסולם. ליזם שיש לו אינטרס חיוני ליצור מקום עבודה לעצמו (ואולי גם לאחרים).

מדיניות זו היא מדיניות הפוכה מהמדיניות המונטרית שדגלה בהקלה לעשירים בתקווה שהם אלו שישקיעו את כספם ביזמות עסקית, ובכך ייצרו מקומות עבודה. הניסיון הוכיח את הכשלון של מדיניות זו. כאשר נותנים יותר כסף לעשירים אין כל ערבות שהם ישקיעו אותו על פי הכללים הכלכליים הרציונאליים. סביר יותר להניח שהכסף ישמש אותם לבילויים ומותרות. מאידך גיסא, יש הוכחות בדוקות וחותכות מארצות אחרות, שהקלת מס בצד השני של הספקטרום תיצור מקומות עבודה רבים.

אין ספק שיהיו מתנגדים להצעות כאלה, אבל כדאי לזכור שכל הפסד בהכנסות של מערכת המיסוי בארץ הוא הפסד לטווח הקצר בלבד. לטווח הארוך, לעומת זאת, תהיה התוצאה של מדיניות כזו השקעות חדשות שיביאו לצמיחה כלכלית וליצירת מקומות עבודה. כך יוחזרו למדינה ההנחות במס שניתנו בתחילת דרכם של המעסיקים הקטנים.

פורסם בהארץ  18.1.93